בטון מזוין - Bloody Concrete
.jpg)
פרויקט עיצובי הבוחן את הבטונדה כאייקון ישראלי, וכסמל לנוכחות .מיליטריסטית במרחב
״בשבועות האחרונים אני קם מדי יום עם כאב ראש, ומרגיש שמשהו קפא לי במוח, ולקח לי זמן עד שהבנתי שמישהו כנראה השתיל לי שם בטונדה קטנה״,
יהונתן גפן, ׳הארץ׳, 2015.
על הפרויקט

כישראלים, נגזר עלינו לחוות חוויות צבאיות במהלך כל חיינו; בין אם בסדיר או במילואים, כבני משפחה של חייל, כתלמידי בית ספר, כמשפחה שכולה, כקוראי עיתון או צופי טלוויזיה. הפרויקט ׳בטון מזוין׳ בוחן את אחד האייקונים הישראלים – הבטונדה, שהיא סמל וביטוי ממשי לשליטה, ריבונות ונוכחות צבאית; הבטונדות הן עצם בולט בשטח שלא ניתן להעלים אותו או להתעלם ממנו. הן מגינות, חוסמות ומסמנות, ומציינות את מי שתובע מונופול על השטח. הן מפוזרות במרחב כפתרון מהיר וזמני לשמירה על ביטחון המדינה והאזרחים. הימצאותן במרחב קובעת את התפיסה שלנו למושגים ׳ביטחון׳ ו׳תחושת ביטחון׳, ומשפיעה על האופן בו החברה חווה את הסכסוך הישראלי-פלסטיני. ׳בטון מזוין׳ מציג נקודות מבט ביקורתיות, ספקולטיביות וקונקרטיות לגבי נוכחותן של הבטונדות ומשמעות הצבתן במרחב.
בטונדה בדיאטה
בטונדה סטנדרטית שוקלת כ-2.5 טון, והמסה שלה חיונית לבלימת רכבים ולמניעת פיגועי דריסה בתחנות אוטובוס וטרמפיאדות. בחלק הזה בפרויקט פעלתי בשלבים עקביים להורדת משקל הבטונדה. המשקלים הרצויים הוגדרו מראש בכל שלב, ודויקו בסטייה של 10 ק״ג, תוך עבודה מדויקת בתוכנת CAD. הבטונדה בשלב ה״דיאטה״ האחרון שוקלת 300 ק״ג, שמינית ממשקלה של הבטונדה הסטנדרטית.
התהליך והתוצרים מעלים שאלות הנוגעות לפונקציונאליות, לעיצוב ולמהות הימצאותן של הבטונדות במרחב. בתהליך נוצרת הזרה, שגורמת לנו לערער ולהרהר על תפקידה ותיפקודה של הבטונדה ותחושת הביטחון שהיא משדרת. התהליך היווה הזדמנות ליצירת אסתטיקה שונה מהאסתטיקה המיליטריסטית, תוך פירוק הקיבעון המחשבתי שהבטונדה מייצגת.